נדמה לי ששכחנו את אומנות...

נדמה לי ששכחנו את אומנות הצילום או אומנות בכלל. באיזשהו מקום אני קצת לא שלמה באופן אישי עם הסלקציה שעוברות התמונות באתר,נכון שיש את אינטרס המכירה של התמונות והרווח מהן,ושכל אחד היה רוצה שכל תמונה שלו תאושר תעלה ותקצור שבחים ונקודות קטנות שעושות לנו את היום,אבל הכוונה שלי היא שלפעמים צילום יכול להיות פשוט יפה,ללא הסברים וללא "סידורים" ושיפורים ותיקונים שיעמדו בסטנדרט שהאתר מציע

ומאידך יש צילומים מאוד לא מרשימים בעליל שעוברים סלקציה מאושרים ומקבלים ציונים מאוד נמוכים  ואין מה להשקיע בהן אפילו הערה

לא כל צילום צריך להיות לפי ה"ספר" ,פוקוס,געיניות,זוית משונה,קו אופק לא ישר,וכו.כו.לפעמים פשוט חלק מהקסם והיופי של התמונה ,לפעמים צריך להסתכל על התמונה הגדולה  ולהפסיק לשפוט כל דבר לפי מה ש"אמור" להיות ויותר לפי מה שנעים לי להביט בו וגורם לי לחווית צפיה נעימה,הרי זה מה שלשמו אנחנו עושים את כל זה,הנאה.

אז מה קרה לאומנות? מתי הצילום הפך להיות מתמטיקה ולא שמתי לב? אני רק יכולה להציע שיפתח אם אפשרי איזשהו עמוד שבו ללא ציונים וכל הבלאגן הזה יוכלו החברים להעלות תמונות שלהם שלא עומדות ב"סטנדרטיים" אבל כן אומנותיים ומיוחדים.אם אפשרות תגובות אבל ללא תחרות.לשם ההנאה ובשם האומנות!

היי נטלי.

אני מסכים איתך ומתחבר לחלק גדול מהדברים, בהחלט צילום איננו מתמטיקה. שימי לב שלא אחת עולות לאתר גם תמונות שלא עונות לכל הכללים אבל זה בתנאי שבאמת יש להן ערך אומנותי נוסף.

בכל מקרה, כתוצאה מכל המגבלות הטכניות, האתר הציב סטנדרטים מסויימים כתנאי מעבר, ולעיתים אנחנו הבודקים מעגלים את הפינות.

אם פעם אחת תראה את כמויות התמונות הלא ראויות שמגיעות לבדיקה תביני שמאוד קשה לנפות את התמונות שכן ראויות לעלות.

קיים באתר פורום "תנו לי ביקורת", שם אפשר להעלות תמונות לביקורת ללא ניקוד. הפורום הזה לא מאוד פעיל ולכן כנראה ואין הרבה ביקוש להצעה שלך... מה לעשות, אנחנו ישראלים ומכורים לתחרויות.

אני רוצה לצאת חוצץ נגד השימוש במתמטיקה כדוגמא לתחום לא אומנותי. ועל כך בפורום אחר.

כך או כך, אני מאמין שאם לתמונה יש ערך אומנותי, היא תאושר באתר (ועכשיו יתחיל דיון בנושא "מי אתה שתחליט לאיזו תמונה יש ערך אומנותי"), יש כאן מספר צלמים שמצלמים ממש לא לפי הספר והתוצאות מעולות.

יש פורום בשם תנו לי ביקורת, לשם את יכולה להעלות כל תמונה שאת רק רוצה...

לאתר צילום בו רשומים קרוב ל-5,000 חברים ישנן 2 אפשרויות:
1. לא לסנן תמונות ולאפשר לכל אחד להעלות תמונות ללא סינון (עם מגבלה של כמות).
2. לסנן תמונות ולא לאפשר לכל תמונה לעלות.

אם נבחר באופציה הראשונה, האתר יהפוך מהר מאד לאתר עם הרבה יותר חברים רשומים והרבה יותר תמונות של בעלי מצלמה ולא חובבי צילום. מבחינה מסחרית, זה יכול להיות פתרון משתלם יותר אך אם המטרה היא אתר לחובבי צילום וצלמים צריך לשים שער ולהגביל את השימוש החופשי.

אז החלטנו להגביל את השימוש. אך מה תהיה ההגבלה? תמונות יפות/לא יפות? אמנותי/לא אמנותי? מקצועי/לא מקצועי? הגבלות כאלה לא באות בחשבון במושגים מערכתיים. אנחנו לא יכולים לפסול לאף אחד תמונה בגלל שהיא לא יפה או לא אמנותית. כלומר, אנחנו יכולים, אבל לא נצא מזה, נצטרך לבזבז את הזמן שלנו בויכוחים אין סופיים, בדיקת התמונות בקריטריונים כאלה תקח הרבה יותר זמן ובקיצור - בלתי אפשרי.

לכן, בחרנו קריטריונים שאת מגדירה אותם כמתמטיקה, אני מגדיר אותם כקריטריונים טכניים שבעזרתם אפשר לממש סוג של סינון תמונות בצורה מערכתית (שיטתית). זה לא אומר שאלה קריטריונים מושלמים, זה לא אומר שהסינון מושלם אך בהתחשב בכל הנאמר לעיל, זו השיטה שהכי מתאימה והכי יעלה (אם יש לך הצעות אחרות שלא סותרות את מה שנכתב לעיל את מוזמנת לשתף אותנו).

ושוב, הקריטריונים האלה לא יעצרו תמונות לא יצירתיות, לא אמנותיות וכד' כי זה לא התפקיד שלנו אלא התפקיד שלכם (ע"י ניקוד נמוך). וכן, הקריטריונים האלה עלולים לעצור תמונות מאד "אמנותיות" (לשיטתך) שמבחינה טכנית יש בהן בעיה. אנחנו מודעים למחיר הזה אבל שוב, אין דרך אחרת.

אישית אני חושב שהמושג אמנות התעוות לגמרי בשנים האחרונות והפך למילה נרדפת של חופש יצירה וכד'. מבחינתי אמנות היא מקצוע. אמן צילום הוא צלם מקצועי. כזה שיודע לצלם תמונות טובות הן מבחינה יצירתית והן מבחינה טכנית. לכן קריטריונים טכניים הם לא אנתי-תזה לאמנות הם חלק בלתי נפרד ממנה.

וכדי להמחיש יותר את הכוונה שלי, אני יכול ללכת מחר ולקנות פסנתר כנף שעולה 10,000 דולר. זה לא יהפוך אותי למוזיקאי וגם לא לפסנתרן מתחיל. ואם אני אתחיל ללחוץ על הקלידים שלו בחוזקה בלי שאני יודע אקורד אחד או תו אחד ואצליח להשמיע כמה צילילים, האם אוכל לקרוא לעצמי אמן? מוזיקאי? אם אצטרך להבחן לתזמורת האם הבוחנים יבחנו את הכוונות שלי או את הרצון שלי? או שהם יבחנו את הטכניקת ניגון שלי שהיא לגמרי מתמטית (קצב,  דיוק וכד')....? אז יבוא מישהו שיגיד אני לא יודע תווים, אין לי חוש קצב אבל אני אמן. ובאמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה (סיסמא שאולי נשמעת טוב אבל היא טפשית להחריד). האם נתייחס אליו ברצינות? האם ניתן לו להופיע בפסטיבל הפסנתר? האם תקני כרטיס להופעה שלו?

אז ככה,קודם כל שיצויין שאני מודעת לפורום הביקורות אבל לא לפורמט כזה התכוונתי ולא זה מה שהצעתי.אני מבינה את הבעייתיות ולכן לא אוסיף בעיניין.

מצד אחד הכל ברור ומובן לי וכל ההסברים היו ברורים וחלק גם הבהירו לי כמה נקודות חשובות,מצד שני אני כבר לא ממש בטוחה בכוונת המסר שאני מנסה להעביר כי איפשהו התחלתי בטענה כלפי השיטה שבה האתר פועל אבל המשכתי בעצם בטענה מאוד מאוד כללית כלפי כולם כולל החברים באתר ש"מלמדים" בהערותיהם איך לעשות נכון יותר בעצם ההערה הבונה או לפעמים הלא בונה. אני מניחה שמאחר וההתייחסות הייתה בעיקר מהאתר עצמו ולא מהחברים שהנקודה הזאת לא הייתה ברורה במיוחד. אני אתן דוגמא אישית-היום העלתי צילום של סוס פוני פרא שאני מאוד אוהבת,צילמתי מזוית לא ישרה,ז''א קו האופק לא ישר,עברתי לפוטושופ ותיקנתי,לא היה נראה לי,פתאום היתה חסרה לי הזוית,העלתי אותה לאתר עם הסבר לבודקים שזה לא במקרה כך כדי לא לפסול אותה על העיניין הזה(כבר קרה בעבר),וכשעלתה ל"אויר העולם" הוספתי הערה לחברים שלא יציפו אותי בהערות בונות חוזרות על עצמן שחבל שלא שמתי לב..ושהיה נחמד אם הייתי לוקחת טיפה ימינה...  :)

אני אישית חושבת במושגים מאוד פשוטים של יפה ולא יפה שלא סותרים גם את היכולת שלי להבחין ב"פגמים" לכאורה שהצילום נושא והמסקנה הכללית שלי לניקוד צילום נשקלת בעיקר מכמות ההנאה שלי להביט בו הרבה יותר מכמה מושלם לפי הספר הצילום  מורכב.אפשר גם לשים לב להערות שלי שהן בעיקר מחמיאות על היופי.בעיניי ליצור יופי ועיניין זאת האומנות והמקצועיות,לאו דווקא המקצועיות של מי שעכשיו סיים בית ספר לצילום.

לגביי המטאפורה שלך בין צלם לפסנתרן ,יש פסנתרני ג'אז שמנגנים שעות באופן של עליה וירידה על הבתים והכל מאולתר,שעות של זרימה חופשית.ואני אתן לך דוגמא בין צלם לרקדן-

בהיסטוריה ישנן סיגנונות ריקוד שונים,וואלס,פלמנגו,ריקודי עם,סמבה,מזרחי,סטאפס וכדומה,בימינו התפתח סיגנון שנקרא סיגנון חופשי,יש כוריאגרפיות מדהימות ומדוייקות של רקדנים מדהימים, דוגמא של לא לפי הספר,אבל שם את הספר בכיס הקטן.פשוט תענוג של צפיה.ואף אחד לא יכול להגיד שהתנועה הזאת או אחרת היא לא טובה או לא ככה צריכה להיות.אם הרקדן בנה לעצמו סט של ריקוד שככה זה נראה אז ככה הוא ידייק לעשות את זה שוב ושוב.בתכלס אומנם יש לו איזשהו קו אישי מנחה אבל הוא לגמרי זורם ואליו כן הייתי קונה כרטיס להופעה.

לפני שאת יכולה להגדיר את עצמך כרקדנית בסגנון חופשי, עלייך ללמוד מספר סגנונות ריקוד ולשלב בינהם.

גם אני יכול להגיד שאני רקדן בסגנון חופשי, והאמיני לי אף אחד לא יקנה כרטיס להופעה שלי.

בכל תחום בעולם יש חוקים, יש בסיס שממנו צריך להתחיל ורק אחרי שמגיעים לקצה מגבלות החוקים שהציבו לך בבית הספר, אז אתה פורץ אותם והופך "יצירתי". רק יחידי סגולה נולדים עם כשרון כזה שהם לא צריכים לבקר בבית הספר לאותו התחום ומהרגע הראשון מייצרים אומנות בסגנון חדש או אחר. פיקשר הינו אתר שעוזר לצלמים מתחילים (הרוב) ומתקדמים לפתח את הכישורים שלהם בתחום הצילום. סוג של בית ספר אם תרצי. מרגישה שאת צריכה לפרוץ את הגבולות הנוצרים ע"י תנאי השימוש באתר? אז מצויין, את עושה נכון כשאת מודיעה לצוות הבודקים ולנו החברים מה לדעתך לא מושלם בתמונה. ועדיין אנשים יעירו לך על זה כי אולי הם חושבים שהסטייה (=אומנות כהגדרתך) לא במקומה או אולי כן במקומה.

אני ממליץ לך פשוטו כמשמעו לא להתייחס להערות שלדעתך לא בונות אותך כצלמת. אם מעירים לך על אופק עקום ואת החלטת שהוא יהיה עקום, תתעלמי. אם מפריע לך שאת מקבלת ניקוד נמוך בגלל זה, תתעלמי. יכול להיות שהסגנון שלך הוא מיוחד ומאוד מתקדם לרוב חברי האתר (אל תשכחי שהרוב מתחילים) והם אלו שמנקדים ולא יודעים להעריך את מה שהם רואים.

בקיצור - לכי עם האמת שלך.

הייתי עושה לך על זה לייק אם הייתה אופציה כזאת

:) תודה

את סותרת את הטענה של עצמך בהשוואה של רקדן ב"סגנון חופשי" כשאת כותבת "יש כוריאגרפיות מדהימות ומדוייקות של רקדנים מדהימים...." מה זה מדוייקות?

לגבי פסנתרני ג'אז שיכולים לנגן שעות ע"י אילתורים - אין בזה שום סתירה למה שכתבתי כי הם עדיין ינגנו במיגבלות הדיוק ו"המתמטיקה" של המוסיקה (סולמות, אקורדים, בתים, טונים וכו'). האילתור הוא לא לחיצה רנדומלית על הקלידים בפסנתר וכדי להגיע לרמה שאתה יכול לנגן שעות בצורה כזו אתה צריך לפני זה ללמוד הרבה "מתמטיקה" ולהתאמן שעות אינספור.

ולכן, אם אני אתחיל לרקוד על הבמה ב"סגנון חופשי" ללא שום ידע או אימונים קודמים בריקוד - זה לא יעשה אותי רקדן גם אם אני מבצע "ריקוד". ואם תכנסי למועדון תל אביבי טיפוסי את תראי הרבה אנשים שרוקדים כשאף אחד מהם (או לפחות רובם) אינם רקדנים.

 לא סתרתי אלא דייקתי ,הדיוק שציינתי בריקוד הוא הדיוק בתנועות שאין להם חוקים אבל הם מבוצעים שוב ושוב בחזרות ובהופעה באותו אופן ללא חוקיי ריקוד,גם זה סיגנון וגם לזה מתאמנים לפני ,הסברתי באופן הגיוני שיובן שיש גם דיוק וידע אבל יש גם אומנות וזרימה חופשית,לא טענתי שאין צורך בידע,לכן אין זו סתירה.כמו גם שכן ציינתי באופן ברור שהפסנתרן אכן עולה ויורד בסולמות על הבתים אבל מאלתר בסגנון שלו. כמו שצריך לדעת גם איך להשתמש במצלמה ומהו הצמצם ואז לפתח סיגנון אישי ואומנותי...

אין דבר כזה תנועות שאין להן חוקים. תנועה מעצם היותה מוגדרת יש לה חוקים. אם 100 רקדנים ישכבו על הבמה במשך שעה וחצי ללא תזוזה ויגידו שזה מחול ב"סגנון חופשי" אף אחד לא יקח אותם ברצינות. למה? כי תנועה זה דבר מוגדר ובעל חוקיות, מחול וריקוד הם דברים מוגדרים וככאלה, יש להם חוקים. סיגנון חופשי לא אומר סיגנון ללא חוקי מחול אלא סיגנון שהוא חופשי מההגדרות הידעות, אלה שמגבילות את הסיגנון לסיגנון מסויים מאד, מוגדר מאד. בצורה כזו ניתן לשלב כמה סיגנונות יחד בלי שאנשים ירימו גבה. ולכן אם תבדקי מאיפה באו הרקדנים שרוקדים בסיגנון חופשי תראי שרובם ככולם בעלי עבר של סיגנון מוגדר מאד כגון בלט. והם פשוט רוצים "לפרוץ" את הגבולות של הסיגנון המסויים בו רקדו. זה ממש לא אומר שהם זרקו את כל החוקים לפח כי החוקים האלה הם הדבר היחידי שהופך אותם לרקדנים. ללא החוקים האלה, גם אני אמן ריקוד גדול שיודע לאלתר בסיגנון חופשי-חופשי על הבר...

כך גם לגבי הפסנתרן, ולא משנה אם הוא מאלתר בסיגנון שלו או בסיגנון של מישהו אחר, הוא עדיין יצטרך לעשות זאת במיגבלות החוקים, ההרמוניה, האקורדים, הסולמות וכו'. אילתור לא אומר התעלמות מהחוקיות, התעלמות מהטכניקה. אילתור היא יצירה ספונטנית שדורשת הרבה מאד טכניקה והבנה של חוקיות ולא להיפך.

חח...דורון,אבל זה בדיוק מה שאני אומרת...! נדמה לי ששוב לצערי פיספסת את הכוונה שלי.טוב,אין טעם לחזור על אותן מילים שוב.אתה פשוט אומר את אותו הדבר שוב ושוב ועדיין משום מה מבין אותי באופן מנוגד לך.לא ברור לי למה.השתמשתי בדיוק במילים שלך -כגון-"סולמות" מה שאמור להיות ברור שיש חוקיות לאילתור,אבל זה עדיין זרימה חופשית. ושוב כמו שכבר אמרתי צריך לדעת להשתמש במצלמה כדי להגיע לשלב של ליצור אומנות בה.

כמות נכבדת מכמות התמונות באתר זה הם תמונות מפוברקות הכוונה תמונות שעובדו רובן בפוטושופ למינהם יש באתר תמונות שלא צולמו בידי אלו שמציינים את שמם על התמונה ונתקלתי לפחות ב 2 תמונות כאלה אם האתר מתימר להיות אומנותי אז יש כאן בעיה אומנות הצילום שונה מאומנות בפוטושופ לכן אם בצילום עסקינן אז.....ואגב תמונה אומנותית  לפעמים אינה מצולמת עם דונגלים למינהם אלא מצלמה בידים וזהו זו אומנות וקח משפט לחיים פישרכשאתה מכין את הבמה לצילום השחקן תמיד מאחר.

אני חושב שכבר ענינו לטענות האלה. אני גם חושב שאתה מגזים מאד בעובדות שאתה מציג.

גם טבח (אמן בישול) כשהוא מכין מנה לארוחה, הוא נעזר בכלים שונים כמו מחבת, מיקסר, תנור, סיר. אתה לא תאכל את המחבת, גם לא את המיקסר. אתה תאכל בסופו של דבר את המנה המורכבת מדברים אכילים.

האם תאשים את את הטבח ותגיד לו שהוא לא אמן בגלל שהשתמש במיקסר? במחבת? בתנור? האם תצפה מטבח אמן שישים לך בצלחת רק דברים שלא עברו עיבוד כלשהו?

המושג אמנות, כפי שכבר כתבתי, מזמן כבר איבד את המשמעות שלו. אמנות היא מקצוע. כזה שמפרנס אותך. כך זה היה תמיד. ללמוד אמנות פירושו ללמוד מקצוע. אמנות הצילום היא כל דבר שתכין ברמה מקצועית כשהצילום מהווה את הבסיס. אפשר להתווכח על זה עד אינסוף כמובן אם כל אחד יגדיר לעצמו את המילה אמנות.

ממתי אמנות הצילום הפכה לאמנות המצלמה?

פטריק, תמונה שעברה פוטושופ היא לא תמונה מפוברקת - היא תמונה מעובדת, או תמונה שנוצרה בפוטושופ ככלי ביטוי אמנותי.

בעידן הצילום הדיגיטלי, חלק גדול מהתמונות מעובדות - גם אם לא עברו פוטושופ... כל מצלמה דיגיטלית מבוססת על מעבדים ממוחשבים, וחלק גדול מהפונקציות שצלמים משתמשים בהן הן בעצם עיבודים.

הפוטושופ פשוט פותח אפשרויות עיבוד רחבות יותר - וזאת בלי להזדקק לציוד יקר ברמת D300 ועדשות צפרות... העיבוד הפך לכלי לגיטימי - אפילו האתר הזה מציע את "חידוד האתר" - לכל הדעות, עיבוד ממוחשב !

אמרת שאמנות הצילום שונה מאמנות הפוטושופ. האמנם? כמי שעוסקת בתחום משני הכיוונים, אני יודעת שהגבולות הולכים ונעלמים. היום מתייחסים הרבה פחות לכלי היצירה - מצלמה, מחשב, מכחול, הכל לגיטימי - והרבה יותר ליצירה עצמה.

דוגמא להמחשה: בשבוע שעבר הוזמנתי להשתתף בספר אמנות צילומית בגרמניה. הסברתי להם שאני יוצרת את התמונות באמצעות הפוטושופ; התגובה שלהם היתה: "זה בהחלט מתאים לנו. אנו מחפשים אמנים שמשתמשים במדיה הצילומית ליצירת אמנות יפה".

במילים אחרות: הטכניקה אינה מטרה, היא אמצעי. היצירה עצמה היא המטרה.

תודה על העלאת הנושא החשוב !

תודה אורית שענית בצורה כה מכובדת למר פטריק. אני לא מסוגל להתייחס אליו ישירות. אבל אני חייב לגלות לך סוד כמוס שאני נושא עמי כבר 30 שנה ולא סיפרתי לאיש. כל תמונותי שצילמתי לפני 30 שנה "מפוברקות". הם לא שלי, כי חס וחלילה התערבתי בשאלה איזה פילם (אסא) להשתמש, כמה זמן לפתח את הנגטיב, איזה נייר להשתמש להדפסה (רך, נורמלי, קשה), איזה טונים אני רוצה להדגיש, איזה חלק מהנגטיב (לקרופ) להגדלה, הבהרתי חלקים עם קרטון מחובר לחוט ברזל, הכהיתי חלקים עם קרטון וחור באמצעו, עשיתי סולריזציה ועוד ועוד.מה לעשות אני "מפברק" סידרתי.אורי

אורי - התגובה שלך העלתה בי חיוך וגם זכרונות נעימים... חזרתי ארבעים שנה לאחור - אבא שלי היה הצלם הראשון בקיבוץ, וממנו למדתי את סודות פיתוח התמונות. אני לא השתמשתי בקרטון, אלא בתנועות אופקיות של כף היד... הזכרונות מחדר החושך הם הזכרונות המוארים ביותר שיש לי מתקופת הילדות ! 

תודה!

טוב, בתור מזל מאזניים אני אגיד שיש צדק אצל 2 הצדדים, אבל אם צריך לפסוק אז אני יותר נוטה לכיוון של נטלי ואפילו שלחתי תמונת מחאה שזכתה להרבה תגובות אוהדות..( "התמונה ששלחת לא אושרה" תסתכלו בגלריה שלי..), מבחינה אישית אני יכול לאמר שדוקא התמנות שלי שהכי התלהבתי מהם והיתי להוט להעלות אותם לאתר כי חשבתי שאקבל עליהם ציון גבוה מאוד לא אושרו, אבל אם נגיד אעלה תמנה שצולמה במצלמת וקט רגילה ומצולם בו הכלב שלי ישן.. היא כן תאושר... נראה לי שמה שנטלי התכונה זה שכן יהיה סינון של תמונות אבל לא סינון של רובוט אלא של בן אדם חושב..

מה זה סינון של בנאדם חושב? בוא תגדיר לנו את זה. איך בדיוק? לזרוק משפטים כאלה לאוויר זה נורא קל. בוא תפרט לנו את התהליך כיצד בנאדם חושב אמור לבדוק 100 תמונות ביום?

אני בטוחה שהעבודה שאתה עושה לא קלילה ולא פשוטה,ויש המון החלטות שלא תמיד כל אחד יסכים להם כי מה לעשות ככה בני אדם בנויים-אחרת אחד מהשני

בכלל ישיבה מול המחשב זה אף פעם לא קל -לא פיזית(עיניים ,גב,כף יד..) ולא נפשית (אתה מתחיל לחלום על צילומים גם בלילה..) לכן אולי צריך יותר עזרה ואני מוכנה באופן חלקי אם זה אפשרי לעזור בזה כמה שאני יכולה!

אבל ההצעה שלי דווקא  באיזשהו מקום  יכולה לפתור הרבה מהנושא של בדיקות והצורך במתן הסברים לכל אחד ,אולי במקום לדבר על למה ואיך,פשוט נציע הצעה ובין אם תתקבל מהיום או בהמשך זה יהיה נחמד ובין אם לא -אז לא.לפחות אני את דעתי אומרת,ולדעתי אפשר לפתוח (אם טכנית באתר זאת לא בעיה) עוד גלריה באתר לתמונות שנפסלו-כמו בפורום תנו לי ביקורת,אבל באופן אוטומט,ובכך לאפשר ללא ניקוד ותחרות ואפילו ללא שמות  לחברים לתת הסברים ודעות וביקורות ומשם אפשר לדעתי ללמוד הרבה יותר מאשר מתמונות שכבר כן עברו סינון של מנהל,דווקא מהגרועות אפשר ללמוד יותר,אז הטובות יכנסו לתחרות עם הניקוד וכו..והפחות טובות יעברו לגלריה לפתיחת דיון וביקורת למטרת לימוד. הינה לך הצעה שלדעתי תספק המון חברים אם לא את כולם שכל הזמן שואלים ומבקשים שינוי ומציעים הצעות ולא פעם יצא לי לקרוא על הנושא ומשם גיבשתי את הרעיון הזה. לכן אולי יש אפשרות לשקול את הנושא ברצינות ולקחת את זה כפרוייקט לשנה הבאה,ואם זה יצא לפועל אני אשמח שהגלריה תקרא על שמי,נקרא לזה"פרוייקט נטלי"...(לא מחייב)    :) :) :)

רוב העבודה לא נעשית על ידי אלא על ידי החברים המנהלים (שבקרוב תוכלו לדעת בדיוק מי הם וליצור איתם קשר בצורה יותר נוחה).

לגבי פירסום התמונות שנפסלו ב"מדור" אחר. אתר פיקשר אינו מגביל את החברים לא בכמות של תמונות ולא במשקל של תמונות, מה שאומר שהתמונות באתר תופסות שטח איחסון ענק על השרת. השטח הזה עולה לנו הרבה מאד ביחס להכנסות של האתר. לכן, אין לנו עניין להחזיק תמונות שאין להן ערך מסחרי פונטציאלי (להדפסות או לשימושים אחרים בעתיד). פיקשר הוא לא אתר הדרכה לצלמים מתחילים וגם לא לצלמים ברמות אחרות. הלימוד וההדרכה הם פועל יוצא (או תופעת לוואי) ולא מטרת האתר. אם מטרתינו היתה ללמד צילום האתר היה ניראה אחרת לגמרי. המטרה שלנו היא לתת אפשרות לחובבי צילום להתקדם לרמה של צלמים מקצועיים וע"י כך להפוך את התחביב שלהם לעסק מכניס (גם להם וגם לנו). לכן, אין לנו כרגע שום עניין (וגם לא יכולת) לשמור באתר גם את התמונות הפסולות או החלשות שנימחקו.

כמו כן, כדי לדון על תמונות שניפסלו דיון אמיתי עלינו להציג את התמונות בגודל המקורי שלהן ולא בגירסה מוקטנת. בגירסה מוקטנת לא יבחינו ברוב הליקויים שבגללם נפסלה התמונה. הצגה של התמונה המקורית עלולה לאפשר למשתמשים אחרים להוריד את התמונה אליהם ולעשות בה שימוש ללא ידיעתינו או ידיעת הצלם.

אינני רוצה להיכנס בין ענקים לתוך הדיון המהותי, אבל תחושתי היא שהודעה הראשונה שכתבת נובעת מסערת רגשות כלשהי.בטוחני, שרובנו עברנו את התחושה הסובייקטיבית המתסכלת שאין הערכה מספקת לצילומינו, אם על ידי הבודקים, או על ידי חברינו הצלמים. מה לעשות, בעשייה מושקעים מאמצים, רגשות וזמן רב על מנת להציג את עבודותינו, ואנו מצפים לתגמול.נכנסתי לגלריה שלך והתפעמתי. אין כל אפשרות שתגיעי לרמה גבוהה כזו ללא לימוד האלף בית של הצילום. אם זה לימוד יכולות המצלמה שלך, אם זה לימוד עצמי ומאחרים מהי קומפוזיציה ואיך להדגישה, אם זה החלטות איך לצלם, שילובים של צמצם, תריס או פלאש, וכמובן עיבוד מתקדם וביצועו ללא דופי. את כל זאת למדת והתקדמת לפי הספר. כל הדברים הללו הם טכניים ביסודם, ואינם נוגעים כלל לאומנות הצילום. האומנות מתחילה בנקודה שאת כבן אנוש משלבת את רגשותיך, ערכיך והבנתך, יוצרת תלכיד מכל האמצעים הטכניים, ומוציאה אל הפועל את התוצר הסופי. אני מניח שהתפתחת מאוד בביטוי האישי, ולכן את מתמרמרת כאשר עוצרים אותך. אולי התמונות הללו אין מקומם באתר הזה, ומקומם באתרים אחרים. אבל כולנו חייבים לראות נכוחה. הנהלת האתר ובודקיה עושים עבודת קודש. הם משקיעים מזמנם וממרצם לטובת הכלל. אל לנו כי נלין, כל זמן שאנו לא נמצאים במקומם.אני מסכים שכיום הכיוון של הצלמים באתר אינו מאפשר התפתחות למשהו שאינו הרמוני, יפה או ברור. לכן אשמח להעביר לך את המייל האישי שלי, לקבל ממך ולהעביר אליך תמונות ברזולוציה נמוכה שלא עברו את הסינון. מאחר וסגנוני אינו בהכרח דומה לשלך (אני חייב גם מוטיב שלילי בתמונה), אולי תציעי זאת לחברים אחרים שמתאימים לתחומים שאת אוהבת. אני בטוח שתגבשי קבוצת חברים נאמנים שיוכלו להתקדם ולהתפתח, והעיקר להיות פתוחים לרעיונות חדשים.אל תעצרי את עצמך! בברכה,אורי מלחי

אורי, יפה ענית לנטלי. נראה לי שנכנסו פה לתחום שנכתבו עליו ספרי פילוסופיה שלמים-מה זו אמנות. למיטב ידיעתי ההגדרה הטובה והמקובלת ביותר הינה זו שאמנות זו יצירה שבאה מתוך "עולם האומנות". אם אני אכנס לחנות לכלי סניטציה, אקנה אסלה ואנסה להציעה למוזיאון יגלגלו אותי מכל המדרגות. אך כשדושן עשה זאת המוזיאונים מתחרים להציגה. כך בכל תחום של אומנות כך שכנראה רובנו לא ממש אומנים אלא אם למדנו אמנות (הסטוריה, טכניקה, קומפוזיציה ועוד ועוד) והתפתחנו בתוך עולם האומנות. השאלה האם אתר שכזה מיועד רק לאומנים בצילום או לכל מי שאוהב לעסוק בתחום ומסוגל להפיק תוצרת שמהנה או מעניינת את המתבונן.