תמונות לתליה בסלון. . ....
צפו בהודעה זו 2007 פעמיםתמונות לתליה בסלון...
מוזר לי, אבל המון תמונות מצוינות שאני רואה, נראות לי ראויות לכל השבחים ולכל המגזינים היוקרתיים- אבל קשה לי לראות אותן תלויות על קיר.
מבחינתי, תמונות להגדלה צריכות להיות פשוטות, מינימליסטיות ואסתטיות. נראה לי מוזר לתלות תמונת נוף או שקיעה, למשל, וגם נושא שהוא לא "קלאסי" ייראה לי לא מתאים.
דווקא תמונות פחות מוצלחות נראות לי לפעמים מתאימות יותר. זה מרגיש כמו מה שמוכרים לנושרים ממיונים לקורס טיס- "אתם לא פחות טובים, אתם פחות מתאימים"...
מה הופך תמונה לראויה לתצוגה בסלון? מה נותן לנו את ההרגשה הזאת?
הטעם האישי של בעל הסלון בעיקר....
לפעמים זה גם יכול להיות הטעם האישי של מישהו שקונה לבעל הסלון מתנה, או הטעם האישי של מי ששוכר ממנו את הדירה.....
בקיצור - טעם אישי...
אגב, מנסיון, לא כל תמונה שמגדילים הולכת לסלון...
ברור שטעם אישי קובע סופית, אבל נראה לי שיש תמונות שפשוט לא מתאימות לתליה על קיר בסלון, וחלק לא מתאימות לקיר בכלל..
אתה צודק- הרבה מאד תמונות שלא הייתי תולה בסלון ב50X70 הייתי תולה בחדר שלי בקטן, והרבה אחרות היו מתאימות לפוסטר בחדר של טינאייג'ר; אבל האם לא נראה לך שקיימים תחומים שבהם אפילו תמונה מעולה לא תתאים לסלון?
לא יודע, קשה לי לחשוב על מישהו תולה את "סתלבט" שלי בסלון, או את אחת מתמונות השקיעה/ חרקים/ מכוניות/ נוף שלי. אין איזה קו מנחה לבחירת "תמונת סלון"?
האם המטרה היא, כחלק מההתמקצעות שלך בתחום, להתחיל לייצר תמונות שאנשים יקנו כדי לתלות בסלון?
או שזו סתם תהיה פילוסופית סמי משועממת?
האמת היא שאם נתחיל להתפלסף, אז אני משייך את עצמי לזרם האומנותי שטוען שהיופי בא מההשקעה ולא מהמשמעות; שלא צריך עומק ליצירה כדי שהיא תהיה יפה.
אבל זה לא קשור.
אתה שואל לאן אני חותר? אני חותר לכיוון של יצירה יפה, יצירה שבנוסף לזה שתדבר לצלמים מבחינה טכנית, תוכנית, ואסתטית- תתאים גם להיות קישוט, תמונה שמשתלבת יפה עם העציץ שעל הטלויזיה. נכון להיום, המושג שלי לגבי יצירה כזו הוא קלוש. השאלה היא אם אני צריך לעשות סקר, לראות מה הטעם האישי של כל אדם ואדם, או שיש איזה מתכון כללי שפיספסתי כשבחרתי ללמוד תחום ריאלי במקום צילום..
לא חושב שיש כאן תשובה חד-משמעית. תמיד תמצא אנשים שיחפשו את הרעיון המרכזי מאחורי התמונה (תינוק יונק משד אימו, איזה תענוג, תזמין לי חמישיה), בעוד מהצד שני, תמצא את אותם אנשים שיאמרו "Om*ggg!!11one11 - חשיפה ארוכה!עכעכע!!111 - מדהים!! - עאאלפעעע, צלם לי גורד שחקיםםםם1שבע111"
אכלתי על הסוגייה הזו סרטים בעבר, סרטים שגרמו לי כמעט לפרוש מצלמון חלוטין.
ובסופו של דבר הגעתי למסקנה די מטרידה, אשר אומרת דבר אחד.
ואני מצטט...
"צלמן, ילדון - אל תשבור ת'ראש." ;-)
זו אחת הגדולות בצלמון, כל אחד אוכל את זה בצורה שונה.
יפה שדווקא אתה קורא לי ילדון..
בכל מקרה- תודה!
אני בהחלט מצלמן בלי לדפוק חשבון (אפילו שלוקחים היום משכנתא כדי לפתח ולסרוק 36 תמונות על סרט שעולה 20 שקל בעצמו..); אבל לפעמים בא לי לזרוק את כל החרטא שאני יודע לפח, ולדפוק איזה פריים אידיטי ופרימיטיבי, שפשוט יישב טוב מעל העציץ שעל המפה שעל הטלוויזיה של אמא..
מקסימום היא תשים לך רעל בחריימה (או אולי, כריימע?!), או תנשל אותך מהירושה.
תשמעו ילדים ... ( נו, לא יכלתי להתאפק )
צילמון זה משהו שעושים מכל מיני סיבות, אין צודק ואין טעות. מה שאני אתלה בסלון למישהו אחר יראה כמו זוועה צרופה ולהפך. אם בא לך לעזוב הכל כמו שאתה קורא לזה ולצלם תמונה לקיר מעל העציץ מעל הטלביזיה, לך על זה. למה לא . אין רע בהתמסחרות ואין רע בפניה לקהל הרחב. אומנות זה נהדר כשיש פרנסה בשפע. לכל שאר האוכלוסיה ( אלה שלא נולדו להורים מהשכונה הנכונה במנהטן) אין רע בלעשות (גם) משהו שיפנה לקהל הרחב. אמן רעב זה טוב לספרים בעיקר. אמן שבע הוא זה שיכול למצוא את הזמן והאמצעים לעשות אומנות בזמנו הפנוי בשאר הזמן הוא עובד כמו שאר בני תמותה.
שורה תחתונה - צלם "מהבטן", לרוב זה יצא הכי "נכון" והכי "צודק" ....
אז אתה בעצם אומר שאם אני כרגע רעב... אני צריך לכתוב ספר (או מתכון) ולאחר ששבעתי, לצאת לצלם?...
לאכול ולכתוב... at the same time... טוב נו, הגיע הזמן להזמין קצת בשר מהטורקי באור-יהודה.
לא רק שאתה רשע ! אתה פשוט רשע מרושע !!!
יש לך מושג קלוש כמה זמן לא אכלתי בשר באור יהודה ?? אין מה לומר , פשוט רשע מרושע . וזה לא נסלח לחלוטין !!!
( אלא אם יש לך אפשרות כמובן לעשות לי מישלוח לNY , אז הכל נסלח עם קצת עמבה בצד.... ) ☺