טוב, נמאס לי! ...
צפו בהודעה זו 1132 פעמיםטוב, נמאס לי!
איפה אני משיג חומר גרפי שמסביר איך כל העסק עובד?
מה זה הקבוצות האלה של אלמנטים? ומה המשמעות הפיסיקלית של מספר F? למה הוא אף פעם לא יגיע ל-1? ומה זה מנוע אולטראסוני? איך מתבצע מיקוד אופטי? ואיך מתבצע זום? למה בקצה הטלה השדה רדוד יותר מאשר בקצה הרחב? ולמה בעדשות פשוטות הצמצם נסגר כשאורך המוקד עולה? מה אומרות האותיות הקטנות? ולמה מסובך לייצר עדשות רחבות מאד? איך זה שיש פיש איי 15 מ"מ, ועדשות רגילות 10 מ"מ? לאן הולך העיוות? ולמה סופר-זום לא באמת עובד, אלא אם קוראים לך ניקון 18-200VR?
אשמח אם תאירו את עיני בEV קצת יותר גבוה...
איתגרת אותנו במציאת תשובות לשאלות מטרידות, והיות
ונראה לי שאתה מחפש תשובות מפורטות, שידגדגו לך
את התאים במוח, אז הנה, אספתי עבורך כמה לינקים...
אישית, מרוב נוסחאות פיזיקליות / הנדסיות לא הבנתי מה
רוצים ממני שם.
האמת: לא אכפת לי. העיקר שאני יודע להשתמש ולצלם.
מה עומד מאחורי זה – לא מעניין....
הנה הקישורים:
קישור ראשון, קישור שני, היו עוד קישורים, אם תרצה
אעלה עוד. . .
אני חושב שכששואלים 100 שאלות בבת אחת זה לא מראה על רצון לקבל תשובה אלא יותר רצון להפגין משהו (שנמאס לך?)...
כדי לקבל תשובות רציניות מעבר להפניות לאתרים אחרים רצוי לשאול בבודדת ולא באוטומט במיוחד כשמדובר על שאלות כאלה שגם אם נרצה לענות, נצטרך לכתוב עמוד שלם לכל תשובה (וזה אם נהיה קצרים)....
אז מה השאלה הראשונה?
האמת היא שאני באמת מחפש תשובות לכל השאלות, אבל זה נראה לי כמו להתיר פלונטר- על כל שאלה שעונים, שתיים אחרות נפתרות מאליהן...
טוב- אז השאלה הראשונה: מה אומר סידור האלמנטים בקבוצות?
כלומר- מה תפקיד כל קבוצה, ואיך היא בנויה?
בתור אחד שמתעניין בפיסיקה של הצילום - כל שאלה ששאלת - בסלע.
גם אני אשמח לתשובות.
משמעות פיסיקלית של F STOP:
F STOP הינו יחס בין אורך המוקד לקוטר פתיחת הצמצם. לדוגמא: באורך מוקד של 50 מ"מ, F=2 נותן קוטר צמצם של 25 מ"מ. לכן -ככל שמספר הF עולה, נכנס פחות אור.
עכשיו גם מובן, למה ככל שאורך המוקד גדל, כך גם הF המקסימלי (הפתוח ביותר) קטן (הופך להיות קטן יותר), זה עיניין טכני. אם ניקח עדשה של 300 מ"מ, F של 2.8 ידרוש מפתח צמצם של סביבות ה100 מ"מ - 10 ס"מ. למעשה, טכנולוגית, יותר קל להגביל את מספר הצמצם (F) מאשר לייצר מצלמה שמזיזה להבים (הצמצם עשוי מלהבים שנסגרים ונפתחים) מסדרי גודל של מ"מ לגדלים של ס"מ.
למיטב הבנתי, מספר צמצם יכול להגיע ל-1 ואף ל0.7 ול0.5. אבל לא ל-0 כי זה ידרוש רדיוס מפתח צמצם אין סופי.
וקצת מתמטיקה:
כל קפיצה במספר צמצם שלם מגדילה את האור שנכנס פי 2 . לכן, אם מספר הצמצם הראשון הוא 1, התחנה הבאה אחריו תהה 1.4 (שורש של 2 בחזקת 1), התחנה הבאה תהיה 2 (שורש של 2 בחזקת 2) והתחנה שלאחריה תהה 2.8 (שורש של 2 בחזקת 3) וכן הלאה.
ולמה דווקא שורש של 2? זה נובע מנוסחת שטח מעגל: פאי כפול רדיוס בריבוע. אם הרדיוס הוא 1 (לדוגמא), יש להגדיל אותו בשורש של 2, כדי שסה"כ שטח המעגל יגדל פי 2, וזו הסיבה למספרים הלא שלמים של מספר הצמצם.
כיסינו 2-3 שאלות מתוך המאה... :)
את המשמעות של הסטופים דווקא הכרתי, אבל על היחס בין אורך מוקד למפתח צמצם לא ידעתי- תודה!
טווווף...
למה במוקד ארוך יש שדה מאד רדוד, עד כדי כך שהבוקה שיתקבל בצילום אובייקט ממרחק שני מטר מטר באורך מוקד 300 מ"מ יהיה חלק בהרבה מצילום אותו אובייקט ממרחק 40 ס"מ באורך מוקד 60 מ"מ- למרות שההפרש היחסי בין מרחק הרקע מהעדשה לבין מרחק האובייקט מהעדשה גדול בהרבה בעת צילום ב60 מ"מ לעומת צילום ב-300 מ"מ?
ציטוט מהאתר המופלא של רועי גליץ:
7. השפעת אורך המוקד על עומק השדה -
נהוג לחשוב שככל שאורך המוקד גדול יותר, כך עומק השדה באותו צמצם יהיה רדוד יותר. בעיקרון ככה זה נראה, אך אתר המובא לעיל טוען אחרת ורציתי להביא את ההסבר שלו לתשומת לבכם: האם ככל שאורך המוקד גדל עומק השדה קטן? בעיקרון לא. עומק השדה יקטן במידה והעצם שלך יגדל ואז בעצם עומק השדה יהיה רדוד יותר כי "המרחק" או הגודל היחסי של העצם בפריים יגדל. אם תשמור על העצם באותו גודל יחסי בפריים בעדשת 35 מ"מ ובעדשת 200 מ"מ תראה שעומק השדה ישאר אותו דבר. ההוכחה לעניין פורסמה באתר http://www.luminous-landscape.com/tutorials/dof2.shtml .
כדי לחסוך בלבול מיותר - עומק השדה נראה רדוד יותר בגלל שהעצמים ברקע נראים גדולים כתוצאה משינוי בפרספקטיבה ולכן עומק השדה נראה לנו יותר רדוד בעדשות עם אורך מוקד גדול ולכן עדשת 200 מ"מ F/2.8 תראה לנו עומק שדה רדוד יותר מאשר עדשה 18 מ"מ F/2.8 כאשר העצם, כאמור, באותו גודל יחסי בפריים.
השאלה החודשית...
מה זה מנוע אולטראסוני, ואיך הוא עובד?