גירסה שונה

בעקבות הערתו של נצח, אני מעלה קרופ של התמונה "שקועה בעבודה". השאלה היא האם ההתקרבות לנושא (על ידי הורדת הרקע משמאל ומלמטה) מעלה את איכות התמונה.
אשמח לשמוע דעתכם.

בתגובה ל: גירסה שונה img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> יותר מידי קרופ. בקושי השארת ירוק שיאזן את הצבעוניות החזקה של הפרח.

ניתן היה לעשות חיתוך שישאיר קצת ירוק בצדדים (גם את העלה למטה שנצח דיבר עליו)

בתגובה ל: לדעתי img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> להלן.

בתגובה ל: יש גם גירסת ביניים img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אמנם הדבורה עדיין ממורכזת מדי, אבל נפטרת מרוב החלק חסר הפרטים משמאל וזה משפר מאוד את הקומפוזיציה.

בתגובה ל: זאת בהחלט גרסא טובה img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> שוב ושוב עולה כאן הנושא של מירכוז - כאילו מירכוז זה דבר רע. סימטריה קיימת בכל מקום בטבע ולא במקרה (יצא עכשיו ספר מעניין בנושא בשם "שפת הסימטריה" מאת מריו ליביו).
כאן באתר אני רואה הרבה תגובות בנוסח "ממורכז מדי" ואני אשמח לפתוח את נושא המירכוז/סימטריה לדיון, מתוך נקודת מוצא (שלי) שאין נכון או לא נכון באמנות.

בתגובה ל: בעניין מירכוז img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אבל מחקרים הראו שהחלוקה הזאת של כל הזהב אינה מיקרית.

אני חושבת אם זאת, שידיעת הכלל משפיעה גם היא. לפעמים נראה לי שמעבירים את התמונה על כל הכללים ואז פוסקים שהיא לא מתאימה לפי "כל 67א פסקה ב".
בכל אופן, אם מקדישים מחשבה כשמצלמים מזיזים את המצלמה ימינה שמאל עד שמוצאים פריים שאינטואיטיבית נראה נכון, ואחר כך גם בודקים אפשריות קרופ, בהרבה מקרים תגיעי גם כך לחיתוכים שעומדים בכללים.

ולפעמים לא!

בתגובה ל: בודאי שאת צודקת. img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> ומזמן גיליתי שיש לי משיכה לסימטריה ואיזון.

בתגובה ל: בעניין מירכוז img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> ויחס חלוקה של פי (3.14).
לא בכדי המוח מעדיף את נקודות החיתוך של השלישים, אם כי אני חייב להודות שלעיתים מרכוז מהווה יתרון ואינני פוסל את השימוש בו.

בתגובה ל: גם הסימטריה בטבע בנויה על משולשים img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> את הקביעה "ממורכז מדי"? הרי או שממורכז או שלא ובינינו - יש להניח שמי שבוחר במירכוז, עושה זאת בגלל שהתוצאה נעימה לו.
אני בעד לקבוע שיש מקום גם למירכוז.

בתגובה ל: אז איך את מסביר img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> כל אחד והאומנות שלו, אנשים רואים תמונה שלך ואומרים לעצמם (ולפעמים כותבים תגובה...) שהם היו עושים את זה קצת אחרת ולדעתם לקחת את המצלמה קצת ימינה או קצת שמאלה היה מעלה את התמונה בכמה רמות.

אני בטוח שקיימים גם מקרים הפוכים (כמו אצלך בטח) שאנשים רואים תמונה עם אובייקט בצד ומרגישים שמשהו התפספס בתמונה.

הכל בעיני המתבונן ובאומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה...

בתגובה ל: ראייה סובייטיבית img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> הבעייה היא שאף אחד, חוץ מהצלם עצמו, לא היה שם. אף אחד לא ראה מה היה משמאל או מימין או מלמעלה. אני לוקחת בחשבון שהבחירה נעשתה מתוך מחשבה ולכן זה לא רלוונטי מה שמישהו אחר היה עושה. זה שונה מהערות על קרופ - שניתן לעשות בעריכה.
אני מקווה שהבהרתי את עצמי. בכל אופן, תודה שהבעת את דעתך.
:)

בתגובה ל: הי רותם img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> כל עוד המעיר ובמוער יודעים שיתכן וההצעה לא היתה אפשרית בשטח. אני לא בטוחה שההנחה שלך של בחירה מתוך מחשבה נכונה בהכרח. כמו בכל דבר - עושים טעויות גם בזה.
פשוט צריך לקחת הערות כאלה בהערות טאורטיות.

בתגובה ל: הי רותם img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אבל תמיד לכל אדם תקפוץ לראש מחשבה "מה אני הייתי עושה במקומו" ועל שזה דיברתי. (כמובן שבדיעבד לפעמים לא ניתן להזיז את המצלמה כמו שאותו אדם רוצה).

בתגובה ל: ראייה סובייטיבית img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אתחיל ואומר שאינני מאמין שמרכוז הוא תמיד לא טוב. יש הרבה צילומים שבהם מרכוז דווקא תורם.

אבל, ויש כאן אבל גדול, המוח האנושי נוטה להתמקד באזורים מאוד מסויימים בתמונה. אלו אותם מקומות שהעין תקלוט בשברירי השניה הראשונה ולכן הם נחשבים כמוקדי עניין מרכזיים. מסתבר שאלו דווקא חיתוכי השלישים ולא מרכז הפריים (העין גם מעדיפה פורמט שיותר דומה לפאנורמה [או לפורמט שבו מוקרנים סרטי קולנוע], אבל זה כבר סיפור אחר).

כשמדברים על סימטריה בטבע ועל תבניות, אין הכוונה בהכרח לחלוקה לשני חצאים. רוב הסימטריות (כולל אלו של פנים יפות) נקבעות דווקא לפי יחס של משולשים שבהם חלוקת הצלעות תתן פי. זה תחום מרתק בעיני במתמטיקה וקצרה היריעה כאן מלהרחיב עליו.

בענין אומנות. יש טענה רווחת שכל מה שהוא אומנות לא צריך כללים. אני סובר אחרת - חייבים להכיר היטב את הכללים, לדעת להשתמש בהם ולהכיר את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. אם מישהו שיודע ומכיר את כל הכללים (ובכלל זה למשל את העובדה שעדיף כמעט תמיד לא למרכז) מחליט בכוונה לשבור אותם, אזי מנסיוני מתקבלת תוצאה מרשימה ומעניינת הרבה יותר מאשר אדם שפשוט לא מודע לחוקי היסוד ביצירת תמונה טובה.

בתגובה ל: כמה הגיגים על מרכוז img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אתה מוסמך להביא את הצד המדעי אבל התחום שלי הוא אמנות ועל זה הייתי יכולה להרצות לך שעות. אומר רק כך. הדיון שלנו הוא, בעצם, על יופי - מה אנחנו תופסים כיפה. אנחנו קוראים לזה "טוב" או "נכון" אך מתכוונים ליפה בעינינו. ההבעה האישית בצילום נובעת ממספר פרמטרים קטן בהרבה מאשר בציור,למשל, שבו הצייר ניצב בפני בד ריק וצריך להתחיל מאפס. הצלם עומד מול הנושא שלו ועליו לבחור איך להציג אותו. הכלים שלו הם בעיקר טכניים אבל האופן שבו הנושא "ישב" בתוך הפריים, דהיינו - הקומפוזיציה - היא אחת ההחלטות הכי חשובות שלו. אחרי שיצלם את הנושא שלו, נגיד, מכמה זויות שונות, הוא יבחר את זו הנראית לו הטובה מכולן. זו נקודה קריטית, בעיני - הבחירה מתוך סידרה. כאן אנחנו מקבלים את ה"אני המאמין" של הצלם - את האמירה האמנותית שלו. אם הוא בוחר בקומפוזיציה ממורכזת - זו אמירתו והיא לגיטימית, בדיוק באותה מידה שמישהו אחר יבחר אחרת.
האם זה משנה אם הוא מכיר את החוקים או עושה זאת אינטואיטיבית? שאלה מעניינת, באמת. תמיד עדיף שיהיו לך את כל הכלים אבל אני גם פגשתי אנשים שיש להם את כל הכלים הטכניים ועושים חרא של אמנות...
תודה על גירוי המוח.

בתגובה ל: מעניין מאד img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אני מסכים שכל אמן יכול להחליט איזוהי הקומפוזיציה הטובה ביותר עבורו.

אני רק מתריע מפני הגנה על צילום לא טוב (ואין כוונתי חלילה לצילום הדבורה החביב שהוביל לשרשור זה) מפני ביקורת בתואנה שמדובר ב"אומנות". נתקלתי רבות בכל מיני הסברים על צילומים מקומפזים גרוע, חשופים לא נכון, מטושטשים וכו' בתואנות שונות ומשונות.

אני חושב שהכרה ולימוד בסיסים הם כלים רבי עוצמה גם באמנות. כלומר, החלטת שאתה רוצה צילום מטושטש - דע לייצר כזה! צילום שיצא מטושטש לא בכוונה ונראה רע, אין להצדיק בגלל האומנות. סגנון אישי? בוודאי! אחרי שיודעים את הבסיס אפשר להמשיך הלאה, להחליט איזה מהכללים מתאימים לך ואיזה לא ואפילו להמציא משהו חדש.

כמובן שכל שכתבתי הוא פרי מחשבותי הלגמרי אישיות. יכול לבוא אדם ולטעון ההיפך הגמור ועדין נישאר חברים :-)

בתגובה ל: אין ביננו מחלוקת אמיתית img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אולי בגלל זה אנחנו כמעט לבד.... דווקא היה מעניין לשמוע דעות נוספות.
מעניין שנתת את הדוגמא של טשטוש מכוון - התמונה הבאה שלי תהיה כזאת, שבו הטשטוש משתלב להפליא עם הרקע.
אני מסכימה עם מה שאתה אומר לגבי הסתתרות אחרי יומרות אמנותיות.
למרות שבצילום, גם כאן באתר, לא תמיד המטרה היא אומנותית - יש הרבה צילומים שהם טכניים יותר או ברוח צילומי פרסומת.

בתגובה ל: גלשנו לדיון שלא מתאים לכותרת הפורום img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> אתם לבד כי ישנתי.
גם אותי הטרידה השאלה אם ידיעת חוק הקומפוזיציה עוזרת או הורסת. מצד אחד אני סומכת על האינטואיציות שלי, שכנראה הם לא מקוריות במיוחד ומתלבשות לגמרי על חוקי הקומפוזציה. (למדתי את החוקים יחסית מאוחר ובחנתי תמונות ישנות שלי). הידיעה עדיין משפרת את היצירה אבל לדעתי הורסת בקטע של הצפיה.
הייתי רוצה להתרשם מיצירת אומנות ללא ידיעת "כללים". אני חושבת שמרגישים את זה חזק כאן באתר, כשנראה שהמתבוננים מעבירים את התמונה על רשימת כללים לפני שרואים את התוכן. לקומפוזיציה יש יותר דגש מממקוריות או מהסיפור שהתמונה מעבירה.

כמובן שאפשר להגיד שעל כללים ברורים יותר קל להעיר,אבל עדיין זו ההתרשמות שלי. ואני בבטחון יכולה להגיד שלי אישית ידיעת הכללים מפריעה להנאה מהתמונה.

בתגובה ל: קומפוזיציה ומקוריות img class=img-responsive src=images/gray_pixel.gif width=100% height=1 border=0> פיקאסו אמר שכל חייו ניסה לשכוח את מה שהוא למד.
אני מאד מתחברת למה שאת אומרת. אני חושבת שעם הזמן, החוקים נטמעים והופכים לחלק בלתי נפרד מאיתנו - בטח גם לך קורה שאת מזהה דברים בצילומים רק בדיעבד. לי זה קורה המון וזה תמיד מדהים אותי מחדש. בשלבים הראשונים, אנחנו נאחזים יותר בצדדים הטכניים וככל שצוברים יותר בטחון, מתייחסים יותר למשמעות / סיפור.
יום נפלא.