"מחשבות על הצילום", רולאן בארת....

רולאן בארת | פונקטום וסטודיום. 

"מחשבות על הצילום"הוא ספרו האחרון של רולאן בארת יצא לאור בשנה 1980, בה גם נקבע מותו של האיש .הספר  תורגם לעיברית בשנת 1988 על ידי  דוד ניב , הוצאת "כתר" . בארט הוגה הדעות  מחפש את הנקודות המיוחדות שבצילום,את העיניין שבתמונה, מה הופך תמונה לטובה או מעניינת.   בסיפרו המרתק הוא מציג את תפיסתו הקשורה לאומנות הצילום.  מה מייחד את הצילום בתוך מרחב האומנויות המגוון.באיזה אופן הצילום משנה את תפיסת האומנות? לתפיסתו  הצילום כאומנות  שונה בכמה מובנים: מעבר לסוגיות הקשורות באסטתיקה יופי, קומפוזציה, פרספקטיבה, הצילום הוא גם כלי מתעד שהולך ותופס כח רב בעידן המודרני הקפאת המציאות חשובה ,  ככל שמיתפתחות המדיות הויזואליות במרחב שלנו. החוויה שמעניק הצילום שונה מהחוויות שמעניקות האומנויות האחרות. החוויה השונה הזו של התיעוד היא משמעותית ביותר ומשפיעה על תפיסת המציאות של כולנו ומרחב "המובן מאליו" שלנו . יצירת המירקם החברתי, הצילום כסוכן חיברות משמעותי המייצר אימג'ים מחלחלים.  הרגע המצולם הופך להיות ממשי . גם אם ההתרחשות היתה לחלקיק השניה. הצילום הוא הנצחה של ארוע או פעילות שחלפה , הצילום הוא המדיום היחידי שמאפשר לנו להרגיש : כפי שמתאר הכותב :  ש"זה היה אז ושָם".

. חווית הצפייה של צילום מעניינת ושונה.  עוצמתה  של התבוננות בצילום כצופים תלויה לתפיסתו של בארת  בשני מושגים רלוונטים:.  סטודיום | למידה    ופוּנקטוּם| דקירה. את המושגים מסביר בפרוט בספרו.

הסקרנות הטבעית  שהצילום מעורר בנו הוא בעצם  הסטודיום , כלומר הרצון לדעת עוד על ההתרחשות והדמויות בתמונה. מי? מה? היכן? וכו.תמונה טובה עוצרת אותנו לרגע ושואבת אותנו , את תשומת ליבנו פנימה. הפונקטום הוא פרט בתוך התמונה ש"תופס" אותנו, מושך את תשומת ליבנו. פרט נוגע ללב, מרגש, מסעיר, מעצבן וכו. הפונקטום יכול להיות לא חשוב לכאורה , אבל בתמונה הכללית הוא משנה עולמות הוא זה שמדגיש מתפקד כמו סימן ברור בתוך מרחב. הפרט הזה שנועץ את תשומת הלב שלנו הוא זה שמספק עבורנו פרטים שונים על הדמות או הסיטואציה.  אופי המצולם ואישיותו יכולים לצאת מהפונקטום.לפעמים פרט קטן לכאורה משנה את המשמעות או מוסיף נופח משמעותי. כמו שנהוג לומר: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים...